אודות

כשנעמי עומדת מול זוג, מול נער, או מול קהילה שלמה - קורה משהו שקשה להסביר במילים: היא רואה אותם. באמת רואה.


והראייה הזו - עדינה, עמוקה, חסרת שיפוט - הופכת כל מפגש למקום בטוח פשוט להיות.
נעמי מחברת בין יהדות לאלוהות, בין טקס עתיק יומין למה שחי בתוכנו עכשיו.


הטקסים שלה נראים מוכרים, יהודיים, כמעט "רגילים".
אבל מה ששונה הוא האופן שבו הם נוצרים: באופן הכי אישי שיש. במיוחד, בשביל ועבור.

מתוך היכרות ותהליך עם מי שמולה. היא מובילה בנוכחות העדינה שלה.  היא מאירה דרך מתוך אנושיות חמה, פשוטה ואמיתית.

בסופו של דבר, נעמי לא רק עורכת טקסים- היא מעניקה מקום.
מקום שבו אין דבר כזה "מוזר" - אלא אנושי.
מקום שבו כל אדם, וכל אהבה, זוכים לחוות את הרגעים המשמעותיים בדרך שלהם.